לאחר השלמת 13 (גימטרייה – אהבה )  ימי השתלמויות ושנת לימודים בחיספין – היו בידיי שתי תעודות:

תעודת מורה דרך תקפה של משרד התיירות ותעודת מדריך טיולים ארצי במערכת החינוך (תו תקן).

התחלתי לצאת להדריך טיולים, בהסכמת התינוק שכבר נגמל מההנקה (בן 8….).

רוב העבודה הייתה במסגרת בתי ספר, סמינרים ואולפנות – בנות ישראל המתוקות שאוהבות לשמוח, לאכול חטיפים ולהנות ברוך ה' אך פחות מתעניינות בידיעת הארץ הטובה בשלב זה של חייהן.

לאחר הגעתי בדילוגים לגיל 50 ביקשתי וקיבלתי הסכמה להדריך גם בני נוער, גם בנים. בהתרגשות יצאתי להיפגש עם נוער שגדל בבתים שבינתיים לא שומרים תורה ומצוות, התחלתי להדריך מסעות חינוכיים משמעותיים, בהם הנשמות המתוקות האלה עוברות תהליכי שיח והתבוננות בנושאי זהות, אחריות ועוד….

אגב, במסגרת החברה להגנת הטבע, שמסגרת חוגי הסיור שלה, גדלתי עד הצבא….

נפתחו לי שערים וזכיתי לפגוש, להכיר, לתת ולאהוב חלקים של עם ישראל, "חרדים", "חילונים", "דתיים לאומיים", בנות ובנים.

נסגרו בתוכי כמה  מעגלים שהיו פתוחים, ונפתחה עת הרצון להגשים חלום.